Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 44b

וְרַב יוֹסֵף אָמַר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי.

Traduction

and Rav Yosef says that it is like that of a paid bailee, as while performing the mitzva of taking care of a lost item he is exempt from performing other mitzvot that involve the outlay of money, and the money that he saves is tantamount to payment received. Similarly, since safeguarding collateral is part of the mitzva to lend money to the needy, one who does so is exempt during that time from performing other mitzvot that involve the outlay of money. Therefore, Rabbi Eliezer’s ruling, that even if the collateral was lost the creditor collects the entire debt, is in accordance with the opinion of Rabba, and Rabbi Akiva’s ruling, that the creditor loses the value of the collateral, is in accordance with the opinion of Rav Yosef.

Rachi non traduit

כשומר שכר דמי. שכר מצוה ומלוה על המשכון נמי מצוה עבד:

Tossefoth non traduit

ורב יוסף אמר כשומר שכר. וא''ת דאמרינן בר''ה (דף כח) המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעת מצוה והמודר הנאה מן המעין מותר לטבול בו טבילה של מצוה ואמאי הא מיתהני לרב יוסף דחשיב ליה בהכי כשומר שכר ויש לומר דשאני שומר אבידה ומשכון דכמה פעמים שיתעסק בה לשוטחה לצרכה ולהצניעה יפטר מליתן לו אבל התם יכול לכוין לתקוע ולטבול במקום שלא יבא שם עני באותה שעה:

לֵימָא דְּרַב יוֹסֵף תַּנָּאֵי הִיא? לָא; בְּשׁוֹמֵר אֲבֵידָה – דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב יוֹסֵף; וְהָכָא בְּמַלְוֶה צָרִיךְ לְמַשְׁכּוֹן קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר מִצְוָה קָא עָבֵיד, וּמָר סָבַר לָאו מִצְוָה קָא עָבֵיד.

Traduction

The Gemara asks: If so, shall we say that the opinion of Rav Yosef is the subject of a dispute between tanna’im? The Gemara rejects this suggestion: No, with regard to one who is safeguarding a lost item, everyone accepts the opinion of Rav Yosef. And here they disagree with regard to a case where the creditor needs the collateral and uses it with the permission of the debtor, deducting a usage fee from the debt. One Sage, Rabbi Akiva, holds that he is still performing a mitzva by safeguarding it, and is therefore exempt from performing other mitzvot during that time. Consequently, he has the status of a paid bailee. And one Sage, Rabbi Eliezer, holds that since he derives benefit from the collateral, he is safeguarding it for his own benefit, and is not performing a mitzva. Therefore, he has the status of an unpaid bailee.

Rachi non traduit

לימא דרב יוסף תנאי היא. דמילתא דרבה ודאי תנאי היא דרבי עקיבא לית ליה דרבה אלא דרב יוסף מי לימא תנאי היא מי מצי לאוקמה לרבי אליעזר כוותיה:

צריך למשכון. להשתמש בו ומנכה לו מן החוב דמי שכירות המשכון רבי אליעזר סבר כיון דצריך למשכון אין כאן מצוה ולהנאתו נתכוין והוי כשומר חנם ורבי עקיבא סבר כיון דפוחת עליו והולך מצוה היא ולא הוי עליו אלא כשומר שכר:

Tossefoth non traduit

במלוה צריך למשכון. פירש בקונט' להשתמש ומנכה מן החוב דמי שכירות המשכון כי הא דאמר בפ' האומנין (ב''מ דף פ:) שוכר אדם משכונו של עני מפני שאינו אלא כמשיב אבידה לבעלים ור''ח פירש צריך למשכון שאינו רוצה להלוות לו בלא משכון וקשה דאטו משום הכי לאו מצוה קא עביד:

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְנִכְנְסָה שְׁמִיטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא פְּלַג – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: אִם הָיָה מַשְׁכּוֹנוֹ כְּנֶגֶד חוֹבוֹ – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם לָאו – מְשַׁמֵּט.

Traduction

§ The Gemara resumes discussion of Shmuel’s statement that if the creditor loses the collateral, the debt is canceled. Let us say that Shmuel’s ruling is the subject of a dispute between tanna’im, as it is stated in a baraita with regard to the halakha that the Sabbatical Year does not abrogate debts for which collateral was taken: If one lends money to another on the basis of collateral and the Sabbatical Year commences, then even if the collateral is worth only half the value of the loan, the Sabbatical Year does not abrogate the debt; this is the statement of Rabban Shimon ben Gamliel. Rabbi Yehuda HaNasi says: If the value of the collateral was commensurate with his debt, the Sabbatical Year does not abrogate the debt, but if it was not commensurate with the debt, the Sabbatical Year abrogates the debt.

Rachi non traduit

לימא כי הני תנאי. הא דשמואל:

המלוה על המשכון. אין שמיטה משמטתו דאין כאן משום לא יגוש שהרי אינו נוגשו:

אינו משמט. לקמן מפרש אי בההוא פלגא קאמר אי בכוליה חוב קאמר:

מַאי ''אֵינוֹ מְשַׁמֵּט'' דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא? אִילֵימָא כְּנֶגְדּוֹ – מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי מְשַׁמֵּט?! אֶלָּא אַמַּאי תָּפֵיס מַשְׁכּוֹן?

Traduction

The Gemara asks: What is the meaning of the statement: The Sabbatical Year does not abrogate the debt, which the first tanna, Rabban Shimon ben Gamliel, says? If we say it means that the Sabbatical Year does not abrogate that part of the debt that is commensurate with the collateral, but it does abrogate the rest, this indicates by inference that Rabbi Yehuda HaNasi holds that the Sabbatical Year abrogates the entire debt, including the part commensurate with the collateral as well. But if this is so, why did the creditor seize collateral from the debtor at all?

Rachi non traduit

אי נימא כנגדו. הוא דאינו משמט דלההוא פלגא מיהא הוי משכון:

מכלל דרבי יהודה. דפליג עליה דאמר אם אין משכון כנגד חובו משמט אכנגדו נמי משמע דאפי' ההוא פלגא דכנגדו לא חשיב משכון ומשמטא ליה שביעית:

אלא משכון. דתפס למאי תפסיה אי לאו למשכון מיהת דההוא פלגא:

אֶלָּא לָאו כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ – וּבְדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי?

Traduction

Rather, is it not that Rabban Shimon ben Gamliel says that the Sabbatical Year does not abrogate the debt at all, and the debtor is liable to pay an amount commensurate with the entire debt? And accordingly, they disagree with regard to Shmuel’s principle that collateral is considered equivalent to the entire debt, even if it is worth less than the debt.

Rachi non traduit

אלא לאו כנגד כולו. קאמר תנא קמא אינו משמט דאע''פ שאינו שוה אלא פלגא הוי משכון כנגד כולו ואינו משמט כלום מן החוב והיינו כשמואל ואתא רבי יהודה הנשיא למימר דאם אין משכון כנגד הלוואתו אינו משמט כולו אלא כנגדו:

Tossefoth non traduit

אלא לאו כנגד חובו ובדשמואל קמיפלגי. ואע''ג דלמאן דלית ליה. דשמואל גבי אבד המשכון אינו מפסיד אפי' כנגד המשכון הכא מכל מקום נגד המשכון אינו משמט דגבי אבידה ודאי כיון דלית ליה דשמואל לא נקיט למשכון לענין שיפסיד:

לָא; לְעוֹלָם כְּנֶגְדּוֹ, וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ; וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי מְשַׁמֵּט. וּדְקָא אָמְרַתְּ: לְמַאי תָּפֵיס לֵיהּ מַשְׁכּוֹן? לְזִכְרוֹן דְּבָרִים בְּעָלְמָא.

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: No, actually, the statement of Rabban Shimon ben Gamliel that the Sabbatical Year does not abrogate the debt is referring only to the part of the debt commensurate with the collateral, and they disagree with regard to that part of the debt. The first tanna, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that the Sabbatical Year does not abrogate the part of the debt commensurate with the collateral, and Rabbi Yehuda HaNasi holds that it abrogates the part of the debt commensurate with the collateral as well. And as for the question you said: For what purpose did he seize collateral from him at all, the answer is that he takes it merely as a reminder, to increase the likelihood that the debt will be paid.

Rachi non traduit

לא לעולם כנגדו. קאמר רבי שמעון דאינו משמט דלההוא פלגא מיהא הוי משכון ולית ליה דשמואל ואההוא. פלגא גופיה פליג ר' יהודה הנשיא למימר דלא הוי משכון:

כנגדו נמי משמט. דלא הוי משכון אלא לזכרון דברים תפסיה: מתני'

הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין

Traduction

MISHNA: All those who take an oath that is legislated by the Torah take an oath and do not pay. By Torah law, one takes an oath only in order to exempt himself from a monetary claim. And these litigants take a rabbinically instituted oath and receive possession of the disputed funds or property, i.e., their claim is upheld by means of the oath, even though they are not in possession of the property in question: A hired worker who claims that he has not received his wages; and one who was robbed and sues the person who robbed him; and one who was injured, who claims compensation from the person who injured him; and one whose opposing litigant is suspect with regard to the taking of an oath. When a person suspected of taking false oaths is liable to take an oath in order to exempt himself, the claimant takes an oath instead and receives payment. And a storekeeper relying on his ledger also takes an oath and is paid.

מַתְנִי' כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין: הַשָּׂכִיר, וְהַנִּגְזָל, וְהַנֶּחְבָּל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ.

Traduction

How does this halakha apply to the hired worker? The case is where one says to his employer: Give me my wages that are still in your possession. The employer says: I already gave them to you. And that worker says: I have not received them. In such a case, the worker takes an oath that he has not received his wages, and he receives payment from his employer. Rabbi Yehuda says: This oath cannot be administered unless there is partial admission on the part of the employer. How so? The case is where the worker said to him: Give me my wages, fifty silver dinars, which are still in your possession. And the employer says: You have already received one golden dinar, which is worth twenty-five silver dinars. Since the employer has admitted that he owes part of the sum, the worker takes an oath and is paid the whole sum.

Rachi non traduit

מתני' כל הנשבעין. כל המחויבין שבועה מן התורה נשבעין ולא משלמין כלומר לא חייבה תורה שבועה לישבע וליטול אלא הנתבע ישבע לתובע ולא ישלם ובגמרא יליף לה:

ואלו נשבעין ונוטלין. שתיקנו להם חכמים לישבע וליטול:

השכיר והנגזל כו'. כולהו מפרש להו במתני':

ושכנגדו חשוד על השבועה. התובע שהנתבע שכנגדו חשוד על השבועה ונתחייב הנתבע שבועה מן התורה ע''י הודאה במקצת נשבע התובע ונוטל:

וחנוני על פנקסו. על מה שכתוב בפנקסו שהוא כותב עליה הקפות שהוא מקיף ולקמן מפרש היכי דמי:

Tossefoth non traduit

מתני' כל הנשבעין. ואלו נשבעין ונוטלין כו'. תימה דלא חשיב ההיא דתנן לעיל (שבועות דף מג.) מי נשבע מי שהפקדון אצלו למאי דמוקי לה אסיפא דרישא וכל הני דתנן לקמן בפירקין (שבועות דף מה.) הפוגמת כתובתה ועד אחד מעידה שהיא פרועה כו' וליכא לשנויי דתנא ושייר כיון דתני ואלו כדאמרינן בפ''ק דקדושין (דף טז:
ושם) ויש לומר דלא חשיב אלא הנהו שאין כנגדן ראויין לישבע:

הַשָּׂכִיר – כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ''תֵּן לִי שְׂכָרִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ''; הוּא אוֹמֵר: ''נָתַתִּי'', וְהַלָּה אוֹמֵר: ''לֹא נָטַלְתִּי'' – הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ''תֵּן לִי שְׂכָרִי חֲמִשִּׁים דִּינָר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ'', וְהוּא אוֹמֵר: ''הִתְקַבַּלְתָּ דִּינַר זָהָב''.

Traduction

How does this halakha apply to one who was robbed? The case is where witnesses testified about the defendant that he entered the claimant’s house to seize collateral from him without the authority to do so. The claimant said: You took items that belong to me. And the defendant said: I did not take them. The claimant takes an oath and receives payment of his claim. Rabbi Yehuda says: This oath cannot be administered unless there is partial admission on the part of the defendant. How so? The case is where the claimant said to him: You took two items. And he says: I took only one. Since the defendant admits that he took one item from the house, the claimant takes an oath and receives payment of his whole claim.

Rachi non traduit

הרי זה נשבע ונוטל. ובגמרא מפרש מאי שנא שכיר דתיקנו ליה רבנן:

Tossefoth non traduit

התקבלת מהן דינר זהב. משמע שהוא כ''ה דינר כסף וה''נ מוכח בהדיא בריש הזהב (ב''מ דף מד:) וקשה לר''ת דאיך נשתנה כל כך דעכשיו אין זקוק של זהב יותר מי' זקוקים של כסף ואומר ר''ת דדינר זהב עב משל כסף והיה שוקל כפליים וכן משמע באלו טריפות (חולין דף נה:) שהיה משונה בעביו מדנקט אם נשתייר כעובי דינר זהב גבי ניקב הטחול לפיכך שוה כ''ה שהזהב שוה י''ב של כסף כדמוכח באגדת שמואל דפריך קראי אהדדי דבספר שמואל (ב כד) כתב גבי גורן ארונה כסף חמשים שקלים ובדברי הימים (א כא) כתיב שקלי זהב שש מאות ובפ' בתרא דזבחים (דף קטז:
ושם) משני עלה שגבה מכל שבט נ' אבל במדרש משני שנתן לו שש מאות שקלי כסף שהם נ' של זהב וקרא דשמואל ה''פ כסף כל כך שהם נ' של זהב ודברי הימים שש מאות מכסף שהן נ' שקלים זהב דהיינו י''ב חלקים ודינר היתר אור''ת שהיו נותנין אותו להכרע כדמוכח בפרק יש בכור (בכורות דף נ. ושם) גבי פדיון הבן דקאמר יהיב ליה דינר דמזבנן בכ''ה זוזי דל זוזא ושתותא והנך לפדיון הבן והשתא אמאי לא קאמר דל חומשא דזוזא ושתותא היינו חומשא אלא משום דההוא זוזא שלא היה אלא להכרע מזכיר אותו בפני עצמו וכן מוכיח בפ''ק דשקלים (דף ב.) דהכרע אחד מכ''ה דמפרש במתני' כמה הוא קולבון חכמים אומרים חצי מעה ומחצית השקל הוא י''ב מעות דשקל דקרא הוא סלע ומה שאמרו חכמים ליתן סלע ופונדיון לכל שנה לפודה בית זרע חומר שעורים שהוא פונדיון יותר על נ' שקלים הכתוב בקרא למ''ט שנים אותו פונדיון לא בא להכרע אלא נקט סלע ופונדיון משום דאי אפשר לצמצם ולומר סלע ופונדיון חסר משהו שלא היה עולה אותו חסרון יותר פחות משליש פרוטה:

נִגְזָל – כֵּיצַד? הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת; הוּא אוֹמֵר ''כֶּלְיִי נָטַלְתָּ'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא נָטַלְתִּי'' – הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ ''שְׁנֵי כֵּלִים נָטַלְתָּ'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד''.

Traduction

How does this halakha apply to one who was injured? The case is where witnesses testified about the injured person that he entered into the domain of the defendant whole but left injured, and the claimant said to the defendant: You injured me. And the defendant says: I did not injure you. The injured party takes an oath and receives compensation. Rabbi Yehuda says: This oath cannot be administered unless there is partial admission. How so? The case is where the claimant said to the defendant: You injured me twice. And the other says: I injured you only once. In such a case, the injured party takes an oath that he was injured twice and receives compensation for both injuries.

Rachi non traduit

עד שתהא מקצת הודאה. לרבי יהודה לא תיקנו שבועה ליטול אלא במקום שיש שבועה על הנתבע והפכוה חכמים על התובע באלו השנויות כאן:

נֶחְבָּל – כֵּיצַד? הָיוּ מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס תַּחַת יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל; וְאָמַר לוֹ: ''חָבַלְתָּ בִּי'', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא חָבַלְתִּי'' – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ''חָבַלְתָּ בִּי שְׁתַּיִם'', וְהַלָּה אוֹמֵר: ''לֹא חָבַלְתִּי בְּךָ אֶלָּא אֶחָת''.

Traduction

How does this halakha apply to one whose opposing litigant is suspect with regard to the taking of an oath and therefore is not permitted to take the oath?

Rachi non traduit

הרי זה נשבע ונוטל. שהדברים מוכיחים שהרי עדים מעידים שמשכנו שלא ברשות:

שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה – כֵּיצַד?

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source